מחקר ובקרה ייעוץ לימוד בכשרות

מחקר ובקרה ייעוץ לימוד בכשרות

מחקר - בעיות ופתרונות למערכת הכשרות

ובקרה - ביקורת ויישומים במערכת הכשרות

ייעוץ - לקראת אירועים

לימוד - סדנאות והרצאות להכרת מערכת הכשרות

יום חמישי, 20 בפברואר 2014

ניקוי ירקות מחרקים

א.     ירקות עלים
ירקות העלים הם: חסה לסוגיה, כרוב לסוגיו, פטרוזיליה, שמיר, כוסברה, נענע, עשבי תיבול ו"עלי בייבי". בירקות אלו החרקים השונים לסוגיהם מצויים לאורך כל עונות השנה. רוב החרקים נשטפים במים, אבל לחלק מהחרקים יש מנגנון טבעי ש'מדביק' אותם לעלה. כמו כן, חלק מהחרקים נראה לעין בקלות יחסית ואילו חלקם נראה רק לאחר מאמץ גדול.
כדי לבדוק את שכיחות הימצאות החרקים בירקות עלים במציאות של ימינו במדינת ישראל, ואת הדרכים לנקותם, עשינו מחקר מקיף בנושא לאורך רוב חודשי השנה[1]. ממחקר זה התברר שכמעט כל סוגי החרקים מתנקים לאחר השרייה של חמש דקות בחומר הנקרא "סטרילי" בצירוף שטיפה במים.
ישנם רק שני סוגים של חרקים שאינם מתנקים בדרך זו:
1.        מנהרן (זבוב המנהרות), חרק הנמצא בתוך גוף הירק. ביצת החרק מוחדרת לתוך העלה, ומשם מתפתח זחל החופר "מנהרה" בעובי העלה או הקלח, ולאחר כשבועיים יוצא מן המנהרה ונופל על הקרקע. בגלל ההימצאות של הזחל במנהרה שבתוך העלה או הקלח, ולא על גביהם, אין שיטה מעשית שתאפשר את הוצאתו מהירק וממילא לא ניתן לנקותו,
עם זאת, במחקר שערכנו נמצא כי מרבית סוגי ירקות העלים אינם נגועים במנהרן. הסוגים הנגועים הם שניים – הסלרי והבזיליקום; אלא שגם לגביהם שיעור הנגיעות אינו מגיע לכדי מיעוט המצוי לפי חלק מהפוסקים, ולדעות אלו אין צורך לחשוש למנהרן אף בסלרי ובבזיליקום. אולם לדעות הפוסקים ששיעור הנגיעות של המנהרן בסלרי ובזיליקום נחשב כמיעוט המצוי וצריך לחשוש לו, קשה לפתור את הבעיה במישור המעשי מכיוון שהמנהרות לא נראות לעין כדבר "בעייתי" כפצע, יובש או לכלוך על העלה, ולכן יש להסיר את כל עלי הסלרי ולהשאיר רק את הגבעולים. לפני ההשריה בתמיסת "סטרילי", ובכך יצאנו מידי חשש[2]. או להשתמש בתוצרת נקיה מחרקים.
2.     כנימת עש הטבק,  חרק היוצא סביב עצמו מבנה ומתפתח בתוכו. במשך רוב חייה הכנימה אינה זזה ולכן היא נראית לעין האדם כנקודה לבנה ולא כחרק, אך במשך כיומיים בתחילת חייה, לפני יצירת המבנה, היא זזה ומתנועעת. אלא שבשלב זה החרק קטן מאד ואינו נראה לעין אדם[3]; לדעות הפוסקים הסוברים שנקודה שחורה שאינה נראית כחרק מפני שאינה זזה אינה אסורה, הוא הדין בכנימה שאינה אסורה, מכיוון שבשלב הראשון היא אמנם רוחשת אבל הדבר אינו נראה לעין אדם ואילו בשלב השני היא כבר אינה זזה ואינה נראית כבעל חיים[4] . אמנם יש פוסקים הסוברים שמכיוון שהכנימה נראית לעין אדם גם אם אינה זזה, היא נאסרת בשל ספק דאורייתא לחומרא ככל חרק הנראה כנקודה ואינו מזוהה כחרק[5].
עם זאת, בפועל כנימה זו נדירה מאוד בירקות עלים, והיא נמצאת בעיקר בקליפות פירות הדר[6] שעליהם דיבר הגרש"ז אויערבך. לכן אין צורך לחשוש לכנימה זו בירקות עלים.
סיכום: כדי לנקות ירקות עלים (למעט כרוב, כדלהלן) יש להשרות אותם בתמיסת "סטרילי" המדוללת במים (לפי הוראות היצרן) במשך חמש דקות, ולאחר מכן לשטוף או להשרות שוב במים ברז. לגבי סלרי ובזיליקום: לפני ההשריה ב"סטרילי" יש להסיר  את העלים.

ב.     כרוב
הכרוב הוא ירק שעליו סגורים ומכסים במהודק אלה את אלה, בשונה מחסה ושאר ירקות העלים. צורה זו של הכרוב גורמת לעניין חרקים צד לקולא וצד לחומרא. הצד לחומרא: השריית הכרוב בחומר כל שהוא לא תגיע לחרקים שבשכבות הפנימיות של עלי הכרוב, אלא רק לאלה שנמצאים במעטפת (עלה או שניים). מלבד זאת, באופן כללי יש לעלי הכרוב קפלים רבים שבהם יכול החרק למצוא "מחסה". הצד לקולא: גם החרקים אינם חודרים לעומק הכרוב אלא מצויים בעלים החיצוניים, ולכן בהסרת ששה עלים חיצוניים נעשה שאר הכרוב כמעט נקי מחשש חרקים.
הדרך לניקוי הכרוב היא לחתוך אותו לרצועות (כמו לסלט), ואת הרצועות ניתן להשרות כרגיל בתמיסת "סטרילי" למשך חמש דקות ולאחר מכן שטיפה בברז, ככל שאר ירקות העלים.
דרך נוספת:  אפשר גם לפרק את עלי הכרוב ולהשרות אותם בשלמותם שלמים בתמיסת "סטרילי" כנ"ל.



[1] ראו להלן בנספחות, נספח ג'.
[2] על פי הוראות הרשל"צ הג"ר אליהו בקשי דורון והגר"ד ליאור שליט"א. וראו עוד להלן בהרחבות, הרחבה ב' סעיף ג'.
[3] עוד בנושא זה ראו להלן בהרחבות, הרחבה ב' סעיף ב'.
[4] שו"ת טוב טעם ודעת חלק א' סימן נ"ג, שו"ת יביע אומר חלק ד' יורה דעה סימן כ', ב', תפארת ישראל בועז עבודה זרה פרק ב', ג', שו"ת שואל ונשאל חלק ה' יורה דעה סימן ס"ד, שו"ת שיח נחום סימן מ"ה (עמ' 143).
[5] הגרש"ז אויערבך בשם באי ביתו של החזון איש, מובא בספר שמירת שבת כהלכתה עמ' נ"א הערה ק"ה. וראו עוד בנושא זה להלן בהרחבות, הרחבה ב' סעיף ד'.
[6] ראו להלן בהרחבות, הרחבה ב' סעיף א' (אות ב'), במחקרו של שמעון ביטון.

2 comments:

  1. היכן ניתן לראות את הנספחים למאמר?

    השבמחק
  2. בספר שלי"אכול בשמחה" שנמצא בשלבי עריכה אחרונים. ויצא בע"ה לקראת חג השבועות .

    השבמחק