מחקר ובקרה ייעוץ לימוד בכשרות

מחקר ובקרה ייעוץ לימוד בכשרות

מחקר - בעיות ופתרונות למערכת הכשרות

ובקרה - ביקורת ויישומים במערכת הכשרות

ייעוץ - לקראת אירועים

לימוד - סדנאות והרצאות להכרת מערכת הכשרות

יום רביעי, 30 בנובמבר 2016

האם מותר לאכול סופגניות שנוכרי הכניס לשמן הטיגון?

שאלה: האם מותר לאכול סופגניות שנוכרי הכניס לשמן הטיגון?
תשובה: אם יהודי הדליק את האש והנוכרי הכניס את הסופגניות לשמן, דעות רבות מתירות את        הסופגניות, כך נוהגים בבתי אוכל בכשרות רגילה.
בבתי אוכל בכשרות למהדרין מחמירים שהיהודי גם יכניס את הסופגניות לשמן הטיגון. כדי לצאת ידי כל הדעות. 


פרטים והרחבה:
סופגניות נאכל, גם לרוב.
על סופגניות כשרות וכשרות למהדרין


עם שוך קרבות החשמונאים מול היוונים החלה בעצם המלחמה האמיתית שלהם: מלחמת התרבות, המאבק בהתייוונות.  בפינות הבאות נעסוק באיסורי חכמים, בתחום הכשרות, הנובעים מהצורך להיאבק בתרבויות הזרות שהקיפו את עם ישראל, ובשמירה על המסגרת הלאומית - תרבותית  שלנו:
 בישולי נוכרים, הפת שלהם ויין שנגע בו נוכרי.
בישולי נוכרים:  אסרו חכמים לאכול מאכל שבושל ע"י נוכרים, כדי שלא נבוא להשתתף בשמחותיהם ולבסוף נתחתן עם בנותיהם.
איסור חכמים זה הוא כמובן גם כאשר אין כל חשש איסור אחר מן התורה, כלומר כאשר כל מרכיבי המזון כשרים, והכלים הינם כשרים. מכיוון שכאשר יש חשש איסור גם אם בישל ישראל  את התבשיל הריהו כמובן אסור.
איסור זה נוהג רק במאכלים שאי אפשר לאוכלם חיים (לא מבושלים) אך דברים שרגילים לאוכלם כשהם חיים (לא מבושלים) אין בהם איסור בישולי נוכרים. וכן מאכלים שאינם עולים על שולחן מלכים (מאכלים פשוטים ולא חגיגיים) אין בהם איסור בישולי נוכרים. (שולחן ערוך יורה דעה קי"ג א.)

 אם יהודי השתתף בהכנת התבשיל בצורה משמעותית כגון: הניח את הסיר על האש או הגיס (ערבב) את התבשיל שהנוכרי שם על האש, התירו חכמים לאכול תבשיל זה, כי במקרה כזה בדרך כלל אין חשש שישתתף בסעודת הנוכרי. (שם בשולחן ערוך סעיף ו').

אם היהודי רק הדליק את האש בהתחלה והמשך הבישול נעשה ע"י נוכרי, נחלקו הפוסקים בדבר: יש שאסרו וכך פסק גם מרן המחבר בשולחן ערוך ומנהג הספרדים לאסור. יש שהתירו וכך פסק הרמ"א בהגהותיו, ומנהג האשכנזים להתיר. (שם בשולחן ערוך סעי ז')


פת נוכרים: לחם הוא המאכל הבסיסי בכל ארוחה. לכן חשבו חכמים לאסור את כל סוגי הלחם שנאפה ע"י נוכרים, ועל ידי כך ימנעו את השתתפות היהודי במסיבות של הנוכרים. אך ראו חכמים שגזירה זו היא גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה. כי יש מקומות שהלחם היחידי הנמצא בשוק הוא לחם נוכרי, והלחם הוא המזון הבסיסי שלנו, וקשה לוותר עליו. לכן הבדילו חכמים בין לחם שאופה הנחתום הנוכרי לכלל הציבור, לבין לחם שאופה בעל הבית הנוכרי למשפחתו. באכילת לחם ביתי של נוכרי יש קירבה הרבה יותר גדולה בינו לבין היהודי, מאשר בלחם של מאפיה האופה לכלל הציבור, בה אין כל קשר אישי בין האופה והלקוח. לכן אסרו חכמים לחם של בעל הבית, והתירו לחם של מאפיה במקום שאין לחם אחר. איסור זה, של פת נוכרי, כולל מיני מאפה מחמשת מיני דגן שנאפו בתנור,
איסור זה נפוץ בעיקר בקהילות יהודיות לא גדולות בחו"ל, בהן אין מאפיה של יהודי
והאפשרות היחידה לאכול לחם היא פת נוכרי של נחתום. עם זאת חשוב להדגיש שהרב בודק את תהליך אפית הלחם ואם אין בו מרכיבים לא כשרים הוא מאשר זאת כפת נוכרי כשרה.
נציין שאיסור זה, בדומה לאיסור בישולי נוכרים, הוא בלחם שאין בו בעיית כשרות, כלומר שכל מרכיבי המזון שבו הם כשרים, והבעיה היחידה היא, העובדה שנוכרי אפה את הלחם, אם יש מרכיבי מזון שאינם כשרים בלחם, הוא כמובן אסור, גם אם אפה אותו יהודי כשר למהדרין.
 יש סוגי לחמים רבים בחו"ל שאינם כשרים כלל כי תבניות האפייה נמשחות בשומן מן החי או שיש מרכיבים אחרים שאינם כשרים כמו חרקים בקמח וכדומה. על כן לא כל לחם בחו"ל הוא פת נוכרי רוב הלחם בחו"ל אינו כשר כלל, ואסור בכל מצב שהוא.
אם יהודי הדליק את האש בתנור התירו חכמים את הלחם גם אם הנוכרי הכין את הבצק והניח את הלחם בתנור. (פתרון זה מועיל לכל הדעות)
במדינת ישראל, בה יש ב"ה לחם ישראל בשפע, אין סיבה להתיר לחם נוכרי ואכן לפי הוראות הרבנות הראשית לישראל אין אישור כשרות  ללחם נוכרי מיובא, גם אם הוא כשר, בחו"ל.

סופגניות: טיגון שנוי במחלוקת יש הפוסקים שטיגון כבישול ויש שאומרים שטיגון אינו כבישול (סנהדרין ד, ב. רש"י ותוספות ובפתחי תשובה ליו"ד פז ס"ק ג ודרכי תשובה ס"ק יח)
טיגון בשמן עמוק מוגדר ע"י פוסקים רבים כבישול מכיוון שבישול הוא כל מאכל שמתבשל בנוזלים רבים. (הגרש"ז אויערבך זצ"ל ועוד מובאים בשמירת שבת כהילכתה א הערה קפב )
לכן לגבי סופגניות מבצק מוצק לשיטת הרמ"א (מנהג האשכנזים) אפשר להסתפק בהדלקת האש ע"י יהודי. לשיטת הבית יוסף (מנהג הספרדים) הסומכים על הדלקת האש ע"י יהודי יש להם על מי שיסמכו והמהדרין בכשרות מצריכים גם שהכנסת הבצק לשמן תהיה ע"י יהודי.
סופגניות שהבצק שלהן רך (סופגניות מרוקאיות ספינג' ודומיהן) המוגדרות כתבשיל מכיוון שהן מטוגנות בשמן עמוק, שהוא כמו בישול, על כן לשיטת מרן המחבר צריך שהיהודי גם יכניס את הסופגניות לשמן ויטגנם, כדי שלא יהיה בהם איסור בישולי נוכרים. ( שולחן ערוך יורה דעה קי"ב, בש"ך י"ח) .


יום שבת, 18 ביוני 2016

ניקוי ירקות עליים מחרקים


ב"ה

ניקוי  ירקות עלים מחרקים

ירקות העלים הם: חסה לסוגיה, כרוב לסוגיו, פטרוזיליה, שמיר, כוסברה, נענע, עשבי תיבול ו"עלי בייבי". בירקות אלו החרקים השונים לסוגיהם מצויים לאורך כל עונות השנה. רוב החרקים נשטפים במים, אבל לחלק מהחרקים יש מנגנון טבעי ש'מדביק' אותם לעלה. כמו כן, חלק מהחרקים נראה לעין בקלות יחסית ואילו חלקם נראה רק לאחר מאמץ גדול.

כדי לבדוק את שכיחות הימצאות החרקים בירקות עלים במציאות של ימינו במדינת ישראל, ואת הדרכים לנקותם, עשינו מחקר מקיף בנושא לאורך רוב חודשי השנה[1]. ממחקר זה התברר שכמעט כל סוגי החרקים מתנקים לאחר השרייה של חמש דקות בחומר הנקרא "סטרילי" בצירוף שטיפה במים.

ישנם רק שני סוגים של חרקים שאינם מתנקים בדרך זו:

1.              מנהרן (זבוב המנהרות), חרק הנמצא בתוך גוף הירק. ביצת החרק מוחדרת לתוך העלה, ומשם מתפתח זחל החופר "מנהרה" בעובי העלה או הקלח, ולאחר כשבועיים יוצא מן המנהרה ונופל על הקרקע. בגלל ההימצאות של הזחל במנהרה שבתוך העלה או הקלח, ולא על גביהם, אין שיטה מעשית שתאפשר את הוצאתו מהירק וממילא לא ניתן לנקותו,

עם זאת, במחקר שערכנו נמצא כי מרבית סוגי ירקות העלים אינם נגועים במנהרן. הסוגים הנגועים הם שניים – הסלרי והבזיליקום; אלא שגם לגביהם שיעור הנגיעות אינו מגיע לכדי מיעוט המצוי לפי חלק מהפוסקים, ולדעות אלו אין צורך לחשוש למנהרן אף בסלרי ובבזיליקום. אולם לדעות הפוסקים ששיעור הנגיעות של המנהרן בסלרי ובזיליקום נחשב כמיעוט המצוי וצריך לחשוש לו, קשה לפתור את הבעיה במישור המעשי מכיוון שהמנהרות לא נראות לעין כדבר "בעייתי" כפצע, יובש או לכלוך על העלה, ולכן יש להסיר את כל עלי הסלרי ולהשאיר רק את הגבעולים. לפני ההשריה בתמיסת "סטרילי", ובכך יצאנו מידי חשש[2]. או להשתמש בתוצרת נקיה מחרקים.

2.              כנימת עש הטבק,  חרק היוצא סביב עצמו מבנה ומתפתח בתוכו. במשך רוב חייה הכנימה אינה זזה ולכן היא נראית לעין האדם כנקודה לבנה ולא כחרק, אך במשך כיומיים בתחילת חייה, לפני יצירת המבנה, היא זזה ומתנועעת. אלא שבשלב זה החרק קטן מאד ואינו נראה לעין אדם[3]; לדעות הפוסקים הסוברים שנקודה שחורה שאינה נראית כחרק מפני שאינה זזה אינה אסורה, הוא הדין בכנימה שאינה אסורה, מכיוון שבשלב הראשון היא אמנם רוחשת אבל הדבר אינו נראה לעין אדם ואילו בשלב השני היא כבר אינה זזה ואינה נראית כבעל חיים[4] . אמנם יש פוסקים הסוברים שמכיוון שהכנימה נראית לעין אדם גם אם אינה זזה, היא נאסרת בשל ספק דאורייתא לחומרא ככל חרק הנראה כנקודה ואינו מזוהה כחרק[5].

עם זאת, בפועל כנימה זו נדירה מאוד בירקות עלים, והיא נמצאת בעיקר בקליפות פירות הדר[6] שעליהם דיבר הגרש"ז אויערבך. לכן אין צורך לחשוש לכנימה זו בירקות עלים.

סיכום: כדי לנקות ירקות עלים (למעט כרוב, כדלהלן) יש להשרות אותם בתמיסת "סטרילי" המדוללת במים (לפי הוראות היצרן) במשך חמש דקות, ולאחר מכן לשטוף או להשרות שוב במים ברז. לגבי סלרי ובזיליקום: לפני ההשריה ב"סטרילי" יש להסיר  את העלים.

 

א.      כרוב

הכרוב הוא ירק שעליו סגורים ומכסים במהודק אלה את אלה, בשונה מחסה ושאר ירקות העלים. צורה זו של הכרוב גורמת לעניין חרקים צד לקולא וצד לחומרא. הצד לחומרא: השריית הכרוב בחומר כל שהוא לא תגיע לחרקים שבשכבות הפנימיות של עלי הכרוב, אלא רק לאלה שנמצאים במעטפת (עלה או שניים). מלבד זאת, באופן כללי יש לעלי הכרוב קפלים רבים שבהם יכול החרק למצוא "מחסה". הצד לקולא: גם החרקים אינם חודרים לעומק הכרוב אלא מצויים בעלים החיצוניים, ולכן בהסרת ששה עלים חיצוניים נעשה שאר הכרוב כמעט נקי מחשש חרקים.

הדרך לניקוי הכרוב היא לחתוך אותו לרצועות (כמו לסלט), ואת הרצועות ניתן להשרות כרגיל בתמיסת "סטרילי" למשך חמש דקות ולאחר מכן שטיפה בברז, ככל שאר ירקות העלים.

דרך נוספת:  אפשר גם לפרק את עלי הכרוב ולהשרות אותם בשלמותם שלמים בתמיסת "סטרילי" כנ"ל.

 




[1] ראו להלן בנספחות, נספח ג'.בספר אכול בשמחה
[2] על פי הוראות הרשל"צ הג"ר אליהו בקשי דורון והגר"ד ליאור שליט"א. וראו עוד להלן בהרחבות, הרחבה ב' סעיף ג'. בספר אכול בשמחה
[3] עוד בנושא זה ראו להלן בהרחבות, הרחבה ב' סעיף ב'. בספר אכול בשמחה
[4] שו"ת טוב טעם ודעת חלק א' סימן נ"ג, שו"ת יביע אומר חלק ד' יורה דעה סימן כ', ב', תפארת ישראל בועז עבודה זרה פרק ב', ג', שו"ת שואל ונשאל חלק ה' יורה דעה סימן ס"ד, שו"ת שיח נחום סימן מ"ה (עמ' 143).
[5] הגרש"ז אויערבך בשם באי ביתו של החזון איש, מובא בספר שמירת שבת כהלכתה עמ' נ"א הערה ק"ה. וראו עוד בנושא זה להלן בהרחבות, הרחבה ב' סעיף ד'. בספר אכול בשמחה
[6] ראו להלן בהרחבות, הרחבה ב' סעיף א' (אות ב'), במחקרו של שמעון ביטון. בספר אכול בשמחה

ב"ה

ניפוי קמח

במסורות הדורות היה מקובל שהקמח הינו נגוע בחרקים 15 ולכן ברוב קהילות ישראל נהגו לנפותו לפני השימוש[1]. כפי שכתבנו לגבי החרקים בקטניות, נושא זה תלוי במשתנים של אקלים, תנאי אחסון וכדומה[2]. אין ספק שתנאי האחסון בימינו טובים יותר מבעבר ולכן הקמח בימינו נגוע פחות מאשר בעבר[3]. יחד עם זאת לא ניתן לקבוע בוודאות שהקמח בימינו אינו זקוק לניפוי, ולכן אין בידינו לעקור את מנהג אבותינו, ולכתחילה, יש לנפות את הקמח בנפת משי (50 מש לפחות).

אמנם יש מקומות שנהגו לבדוק את הקמח בדיקה מדגמית לאור השמש, ואם המדגם יצא נקי מתירים את כל החבילה ומאחסנים אותה מכאן ואילך בקרור[4]. המקילים ומסתפקים בבדיקה או ניפוי מדגמיים, יש להם על מה לסמוך – במיוחד במציאות ימינו[5].

כמו כן, אדם המתארח אצל אחרים ואינו יודע אם ניפו את הקמח כראוי,  או במקרה ששכחו לנפות את הקמח, מותר לאכול את דברי המאפה והמאכלים שנעשו מקמח זה.

יצויין כי יש מקצת פוסקים הסוברים שהאיסור המובא בשולחן ערוך על קמח שיש בו תולעים הוא דווקא לגבי קמח שמונח על הארץ, אבל קמח המונח בכלי (כמו בימינו בשקית) מותר אפילו אם יש בו חרקים, בגלל שחרקים ששרצו בכלי ולא על הארץ אינם מוגדרים כ"שרץ השורץ על הארץ"[6].

 



 
15 בספר לכם יהיה לאוכלה עמ' 146 הוכיח שחזקה זו של נגיעות הקמח קיימת רק כמאתיים שנה.
[1] על פי שולחן ערוך יורה דעה סימן פ"ד, ש"ך שם, י"ד.
[2] על פי הש"ך יורה דעה סימן פ"ד, כ"ב, בשם תורת חטאת.
[3] לנתונים נוספים ראו להלן בהרחבות (הרחבה ב') ובנספחות (נספח ג').
[4] כפי שכתב הג"ר מאיר מאזוז בהסכמתו לספר 'לכם יהיה לאוכלה' (עמ' 12).
[5] על פי הגר"י אריאל שליט"א, הגר"ד ליאור שליט"א ועוד.
[6] פרי חדש יורה דעה סימן פ"ד, ה', פסקי דינים לצמח צדק שם, כ', ועוד פוסקים המובאים בהליכות עולם חלק ו' עמ' רס"ח.

ב"ה

ניפוי קמח

במסורות הדורות היה מקובל שהקמח הינו נגוע בחרקים 15 ולכן ברוב קהילות ישראל נהגו לנפותו לפני השימוש[1]. כפי שכתבנו לגבי החרקים בקטניות, נושא זה תלוי במשתנים של אקלים, תנאי אחסון וכדומה[2]. אין ספק שתנאי האחסון בימינו טובים יותר מבעבר ולכן הקמח בימינו נגוע פחות מאשר בעבר[3]. יחד עם זאת לא ניתן לקבוע בוודאות שהקמח בימינו אינו זקוק לניפוי, ולכן אין בידינו לעקור את מנהג אבותינו, ולכתחילה, יש לנפות את הקמח בנפת משי (50 מש לפחות).

אמנם יש מקומות שנהגו לבדוק את הקמח בדיקה מדגמית לאור השמש, ואם המדגם יצא נקי מתירים את כל החבילה ומאחסנים אותה מכאן ואילך בקרור[4]. המקילים ומסתפקים בבדיקה או ניפוי מדגמיים, יש להם על מה לסמוך – במיוחד במציאות ימינו[5].

כמו כן, אדם המתארח אצל אחרים ואינו יודע אם ניפו את הקמח כראוי,  או במקרה ששכחו לנפות את הקמח, מותר לאכול את דברי המאפה והמאכלים שנעשו מקמח זה.

יצויין כי יש מקצת פוסקים הסוברים שהאיסור המובא בשולחן ערוך על קמח שיש בו תולעים הוא דווקא לגבי קמח שמונח על הארץ, אבל קמח המונח בכלי (כמו בימינו בשקית) מותר אפילו אם יש בו חרקים, בגלל שחרקים ששרצו בכלי ולא על הארץ אינם מוגדרים כ"שרץ השורץ על הארץ"[6].

 



 
15 בספר לכם יהיה לאוכלה עמ' 146 הוכיח שחזקה זו של נגיעות הקמח קיימת רק כמאתיים שנה.
[1] על פי שולחן ערוך יורה דעה סימן פ"ד, ש"ך שם, י"ד.
[2] על פי הש"ך יורה דעה סימן פ"ד, כ"ב, בשם תורת חטאת.
[3] לנתונים נוספים ראו להלן בהרחבות (הרחבה ב') ובנספחות (נספח ג').
[4] כפי שכתב הג"ר מאיר מאזוז בהסכמתו לספר 'לכם יהיה לאוכלה' (עמ' 12).
[5] על פי הגר"י אריאל שליט"א, הגר"ד ליאור שליט"א ועוד.
[6] פרי חדש יורה דעה סימן פ"ד, ה', פסקי דינים לצמח צדק שם, כ', ועוד פוסקים המובאים בהליכות עולם חלק ו' עמ' רס"ח.

ניקוי אורז וקטניות מחרקים


ב"ה

 חרקים באורז וקטניות

א. עיקרי ההלכה

נאמר בתורה: "אל תשקצו את נפשותיכם בכל השרץ השורץ, ולא תטמאו בהם ונטמתם בם"[1]. פסוק זה מדבר על שרץ הארץ, ופסוקים אחרים עוסקים באיסור שרץ העוף[2] ושרץ המים[3].

אם כן, מן התורה אסור לאכול חרקים – וזהו איסור נוסף על האיסור הכללי לאכול בעלי חיים שאין להם סימני טהרה (מעלה גירה ומפריס פרסה, סנפיר וקשקשת וכו'). לכן איסור זה חמור משאר איסורי האכילה שבתורה, וכדברי חכמינו בתלמוד: "אמר אביי: אכל פוטיתא (שרץ מים) לוקה ארבעה; נמלה - לוקה חמש, (גם) משום שרץ השורץ על הארץ; צרעה - לוקה שש, (גם) משום שרץ העוף". ריבוי האיסורים כאן הוא לפי מספר הפעמים שמופיע איסור השרץ בתורה: שרץ המים מופיע ארבע פעמים, שרץ הארץ חמש ושרץ העוף שש[4].

מדוע התורה החמירה כל כך באיסורי שרצים עד שחזרה על ההזהרה מספר כזה של פעמים? הסביר הפרי חדש: "להיות (בגלל) שהוא איסור מצוי מאד בפירות וירקות ובקטניות ברוב מיני מאכלות ואי אפשר להיזהר מלהיכשל בהם אם לא בזריזות גדולה (במאמץ רב), ולפיכך הוצרך הכתוב לזרז ביותר ולהרבות לאוין באיסור שרץ הארץ, ומעתה כל אדם יזרז בעצמו מלהיכשל באיסור זה וגם לדרוש ברבים חומר איסורו, כי הכי דלפרשו מיניה (כדי שיתרחקו מאיסור זה)"[5].

לכאורה, חרק קטן הנמצא בפרי או ירק הגדול ממנו פי שישים הפרי צריך להיות מותר באכילה, לפי הכלל ההלכתי שקובע שאיסור שנפל לתוך היתר והתערבב בו בטל בשישים. אכן, בדרך כלל בעיית החרקים במזון היא למעשה "רק" מדרבנן, מכיוון שמן התורה החרק בטל בכלל המזון שבו הוא נמצא. אך מדרבנן נאסרו החרקים במזון, בגלל כמה סיבות:

1.       אי אפשר לבטל איסור שהוא ניכר לעין ואפשר לראותו, אלא רק איסור שהתערבב במזון ואינו ניכר בו עוד. ולעיתים החרק אכן ניכר במזון.

2.       בריה שלמה אינה מתבטלת אפילו באלף, מפני שהיא חשובה מכדי לבטלה. אמנם, אם החרק התרסק תוך כדי הכנת המזון (למשל כמו באבקת מרק המכילה ירקות שאולי היו נגועים בחרקים) כבר אין לו חשיבות מיוחדת מפני שאינו כבריה שלמה ולכן המזון מותר אם יש בו פי שישים מהחרקים.

שכיחות החרקים במזון יכולה להשתנות לפי תקופות השנה, אזורי הארץ, מקום גידולו או אחסונו של המזון, כך שיתכן שמין מסוים חייב בדיקה בעונה אחת ופטור מבדיקה בעונה אחרת, או שחייב בדיקה בארץ אחת ופטור מבדיקה בארץ אחרת, באזור אחר או בתנאי אחסון אחרים.

 

ב. בדיקת המזון לסוגיו – הלכה למעשה

במסורות הדורות התקבל שסוגי מזון מסוימים מוחזקים כנגועים בחרקים. מזונות אלו הם האורז, הדגנים, הקטניות וכן ירקות עלים: חסה, כרוב, פטרוזיליה, שמיר, כוסברה, נענע ודומיהם. בעבר היו קיימות גם שיטות שונות לניקוי מזון זה מחרקים, כדלהלן.

 

א.     אורז וקטניות

במהלך הדורות נקבעו הלכות ומנהגים שונים לבדיקת אורז וקטניות:
 1. השרייתם במים כדי שהחרקים יצופו על פני המים[6.
2.בדיקה של כל אחד ואחד אם יש בו חרקים[7].

בימינו השתכללו שיטות האחסון והשינוע, ולכן שכיחות הימצאות החרקים באורז וקטניות נעשתה קטנה מבעבר. אמנם לא ניתן לקבוע בצורה מוחלטת שאורז וקטניות יצאו מחזקת נגועים בחרקים, מכיוון שהדבר תלוי בטיב האחסון או השינוע, אך ניתן לקבוע שמותר לבדוק אורז וקטניות לפי המנהג המקל יותר, כלומר להשרות במים ולהסיר את החרקים שצפו במים. כמו כן ניתן להקל בבדיקתם על ידי בדיקת מדגם של שלושה חופנים שייבדקו בדיקה יסודית, אחד לאחד, ולאחר מכן ניתן להתיר את כל השאר[8].

 




[1] ויקרא י"א מ"ג.
[2] דברים י"ד י"ט.
[3] ויקרא י"א י'.
[4] מכות ט"ז ע"ב ורש"י שם.
[5] פרי חדש יורה דעה סוף סימן פ"ד.
[6] ש"ך לשולחן ערוך יורה דעה סימן פ"ד, כ"ב.
[7] שפתי דעת יורה דעה סימן פ"ד, כ"ב.
[8] על פי תשובות תשובות הגר"י אריאל והגר"ד ליאור שליט"א.

יום חמישי, 26 במאי 2016

שמירת כשרות בחו"ל


שאלה:
אדם שנוסע לחו"ל לרגל עסקיו. למדינה או לעיר שבה אין מסעדות כשרות מה הוא יכול לאכול ? וכיצד.

תשובה:
בבית המלון הוא יכול לאכול פירות וירקות חיים, אבל לא מבושלים. בגלל שהכלים אינם כשרים.

ממליץ לקחת כלי מהבית או לקנות כלי חדש ובו ניתן לבשל (ע"י הישראלי) ירקות , פירות ודגים שהוא רואה שיש עליהם קשקשים. (גם אם אינו רואה את הסנפירים).

ממליץ בחום על  חוברת ששמה "שמירת כשרות בעולם לא כשר.

מאת הרב אליעזר וולף. טל:0528465974

יום שני, 18 באפריל 2016

כשרות סטרילי לפסח

שאלה: האם יש צורך בהכשר לפסח בחומר סטרילי ?
תשובה: אין צורך בכשרות לפסח. כל מרכיבי חומר הניקוי לירקות עליים , כשרים לפסח